בית ילין (מוצא)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית מגורים, בניין  |
| כתובת |
מוצא |
| מיקום |
מוצא |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1890 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1890 |
| קואורדינטות | 31°47′34″N 35°09′51″E / 31.792638888889°N 35.164055555556°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   בית ילין | |
  | |
בית יהושע ילין, המוכר בקיצור כבית ילין, הוא הבית הראשון שנבנה על ידי יהודים בעמק מוצא. לימים קמה לצידו המושבה מוצא הסמוכה לירושלים. כיום הוא משמש כמרכז מבקרים וסיורים לתולדות ההתיישבות במוצא ובסביבתה.
תולדות הבית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית ילין ניצב בלב נחלה חקלאית על הדרך מירושלים מערבה לכיוון השפלה ומישור החוף, סמוך למקום בו שכן הכפר הערבי קאלוניה. הקרקע נרכשה בשנת 1860 מערביי הכפר על ידי דוד טביא ילין (אביו של יהושע ילין), שעלה לארץ מלומז'ה שבפולין ב-1834, ושאול יהודה, בנו של הרב הגביר שלמה יחזקאל יהודה, שעלה לארץ ב-1857 מבגדאד שבעיראק. זו הייתה רכישת קרקע בארץ ישראל שנבעה מהחזון ומהתשוקה לחדש את ההתיישבות היהודית בה לאחר שנות הגלות. קניית קרקע זו הייתה הרכישה הפרטית הראשונה שנעשתה בארץ ישראל בתקופת השלטון העות'מאני, והייתה המשך למהלך "היציאה מהחומות" שיצר מהפכה בתולדות היישוב בארץ ישראל. המעשה התאפשר לאחר נישואי יהושע בן ה-13, בנו של דוד טביא, לשרח בת ה-12, בתו של שלמה יחזקאל יהודה, שהיה באותן שנים עשיר מאוד. נישואים אלו היוו מעשה פורץ-דרך באותם ימים, בשל העובדה שאשכנזים וספרדים בירושלים של היישוב הישן לא נהגו להינשא אלה לאלה.
בשטח הנחלה מצא ילין שרידי מבנה ביזנטי עתיק, ובתרל"א (1871) הוא בנה עליו קומה נוספת ושיפץ אותו לשימוש כחאן דרכים לעוברים בדרך יפו–ירושלים. זה היה המבנה היהודי הראשון בעת החדשה באזור זה. הבית (בית הכנסת העתיק מוצא) משמש כבית כנסת לתושבי האזור הפועל בימי שישי ושבת, ובשאר ימות השבוע משמש כחלק ממרכז המבקרים.
בשנת תר"ן (1890) בנה יהושע ילין מאחורי מבנה החאן את ביתו הפרטי, בו התגורר עם אשתו שרח. במהלך שנות ה-90 של המאה ה-19 עודד ילין גופי התיישבות והתארגנויות שונות לרכישת קרקעות נוספות באזור. ארגון "בני ברית" רכש חלק מהקרקעות באזור לשם הקמת מושבה יהודית, ובשנת 1894 הגיעו ארבע משפחות ראשונות להתיישב במקום והקימו בו מושבה חקלאית.
שיפוץ ושימור
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהושע ילין התגורר בבית במוצא עד שלהי מלחמת העולם הראשונה. לאחר מכן ננטש הבית, נזנח והפך חורבה.
בשנת 2006, לאחר שנים שבהן עמד הבית נטוש וחרב, תרמה משפחת ילין את המבנה ואת הנחלה שסביבו לשם שיקומו והפעלתו כמרכז מורשת והנחלת ערכי החלוציות. בתרומת משפחת ילין ובתרומה נכבדה של לאונרד כאהן מארצות הברית בעזרת קק"ל[1], שיקמה המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל את הבית, ובעיקר את מרתפו שחרב לגמרי. המבנה כולל שלושה חדרים, חדר נוסף על הגג, חלל תת-קרקעי גדול ששימש כרפת, ולידו באר מים.
בקיץ 2013 התבצעה במקום חפירה ארכאולוגית שבה נחשף המרתף אשר התגלה כאולם רחב ממדים מהתקופה הצלבנית. חלק זה של הבית אינו פתוח לציבור.
בית ילין משמש מאז מרכז מבקרים היסטורי, הפתוח לקבוצות וליחידים לביקורים ולסיורים. במקום מוצגת תערוכת קבע הכוללת סרטון קצר על תולדותיו, ומתקיימות בו פעילויות שונות.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהושע ילין, זיכרונות לבן ירושלים, ירושלים, תרפ"ד מהדורה מצולמת - הוצאת אריאל ירושלים, ירושלים 1991
- רונית קרק, ההתיישבות היהודית במוצא בשנים 1860-1925 בתוך: ירושלים וארץ ישראל, הוצאת אריאל, ינואר 1990, עמ' 68-70
- מאיר ברוזה, מוצא - סיפורם של המתנחלים בהר בתוך: מו"ל הוצאת משרד הביטחון, סיפורי מושבות, 1996
- מוצא- סיפור ארץ ישראלי- מאיר וצורי ברוזה. הוצאת כנה.1994
- רבקה אלפר, המתנחלים בהר, ירושלים: הוצאת אריאל, 2000
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בית ילין במוצא, באתר המועצה לשימור אתרים
- בית ילין במוצא באתר תיירות ירושלים
- סיפורו של בית הכנסת שהיה החאן והיה בית הספר במוצא.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רון פז , יש מוצא להצלת בית ילין, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2006
| מוצא | |
|---|---|
|